החלטה בתיק ה"ת 49116-06-13 - פסקדין

2.         מעיון בתיק החקירה עולה כי לאחר עיכוב המשיב לתחנת המשטרה, אחד השוטרים שהיו מעורבים בעיכובו של המבקש, השוטר יוסף ספיר, נהג ברכב לכיון התחנה ורשם בדוח הפעולה שהעניין מועבר ל-"המשך טיפול חקירות". המשיב שוחרר מתחנת המשטרה, אך המשטרה המשיכה להחזיק את הרכב. בתיק החקירה אין כל תיעוד בדבר קבלת החלטה ע"י גורם מוסמך בתחנה לתפוס את הרכב. 

3.         ביום 24.6.13 המבקש הגיש בקשה לבית המשפט להחזרת הרכב לידיו ובסעיפים 8 ו-13 לבקשה נאמר כדלקמן:

"8.        לדאבון הלב, המשיבה לא טרחה למסור לידי המבקש כל מסמך בדבר החרמת הרכב.

13.        למען הסר ספק, יובהר, כי המשיבה לא מסרה למבקש כל מסמך בעת התפיסה ולקחה את החוק לידיה והתעלמה מזכויותיו של המבקש".

4.         ביום 26.6.13 קבעתי את הדיון בפני ליום 8.7.13. במעמד הדיון המשיבה טענה כי המקור החוקי לתפיסת הרכב הוא סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט 1969, וכי בכוונתה להמשיך להחזיק את הרכב במטרה לחלטו לאחר שיוגש  כתב האישום כנגד המבקש והוא יורשע בדין. בא כוח המבקש חזר וטען שלא נמסרה למבקש כל הודעה בכתב לגבי העילה בחוק לתפיסת הרכב ולאיזה פרק זמן, מכאן הפגם שנפל בהליך התפיסה.

מקור סמכותה של המשטרה לתפוס את הרכב  

5.         סעיף 32 (א)  לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 (להלן " הפקודה") קובע כדלקמן :

"32.(א)              רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

6.         סעיף 33 ל פקודה קובע את סמכותה של המשטרה להחזיק חפץ שהגיע לידיה לפי סעיף 32 ל פקודה עד אשר יוגש לבית המשפט. סעיף 34 ל פקודה קובע את סמכותו של בית משפט שלום לתת צו בענין התפוס על ידי מסירתו למי שתובע זכות בתפוס או לאדם פלוני או שינהגו בו בדרך אחרת. סעיף 35 ל פקודה קובע כדלקמן :

"35.      אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על יד המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."

7.         התכליות העיקריות העשויות לעמוד מאחורי דבר תפיסתו של חפץ לפי הוראות הפקודה הן שלוש במספר : תפיסה לצורך מניעה - דהיינו תפיסת חפץ שקיים לגביו יסוד סביר כי הוא עשוי לשמש לביצוע עבירה  (ראו סעיף 32 (א) לפקודה) ; תפיסה לצורך הבטחת אפשרות חילוט עתידית (סעיף 39 לפקודה) ; תפיסת חפץ לצורך הצגתו כראיה במשפט (סעיף 32 (א) לפקודה ) (ראו : בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", כבוד השופטת פרוקצ'יה). במקרה שבפני הרכב שימש "כאמצעי" לביצוע עבירה של הסעת תושב זר שלא כדין ומכאן סמכותה של המשטרה לתפוס את הרכב מכוח סעיף 32 לפקודה . התכלית שלשמה נתפס הרכב היא על מנת לבקש את חילוטו, לפי סעיף 39 לפקודה,  באם המבקש יורשע בדין.

8.         מקור סמכות נוסף למשטרה לתפיסתו של רכב שבו בוצעה עבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר הוא סעיף 12א(ג1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל) ואשר לפיו :

"(ג1)   (1)           היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5) וכי מתקיים האמור באחת הפסקאות שלהלן, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (להלן - הודעת איסור שימוש), וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה :

(א)   הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין;

(ב)    הרכב שימש בעבר להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום ההסעה כאמור ;

(ג)     התקיימה אחת הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (ג)(1א);

(2)        ביקש הנהג או בעל הרכב לבטל הודעת איסור שימוש שניתנה בהתקיים האמור בפסקה (2), רשאי שוטר להילוות אליו אל קצין משטרה או לתת לו זימון להופיע לפני קצין משטרה בתוך 48 שעות ממועד מסירת ההודעה ונטילת רישיון הרכב כאמור בפסקה (1); קצין משטרה יהיה רשאי להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ולהחזיר את רישיון הרכב לאדם שממנו ניטל;